פניה למשרד להגנת הסביבה לאור ההתעלמות המתמשכת מבעיית קמיני העץ

במגזין השירות לאיכות הסביבה (היום המשרד להגנ"ס) משנת 1983 נאמר : "השימוש בעץ להסקה משתלם לבעליו מבחינה כלכלית, אך מבחינת זיהום אוויר יש לתופעה היבטים שליליים מובהקים – ריכוזי המזהמים גבוהים פי כמה יותר מאלה הנוצרים מסוגי דלק אחרים. מבין המזהמים בולטים במיוחד הגזים הרעילים כגון פחמן חד חמצני ובנזופירן וכן חלקיקים מוצקים".
בהתבסס על מחקרים של מעבדה מוסמכת ומאושרת על יד י הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA) , במהלך חורף אחד בישראל (ארבעה חודשים) יפלטו כלל קמיני העץ בישראל (מעל ל 220,000 בהתאם לנתוני המשרד להגנ"ס), סדר גודל של 476 טון פורמלדהיד, כ 326 טון של בנזן (לאסדת הגז יש היתר ל 157 ק"ג בשנה), 1224 טון של חלקיקים נשימים הקטנים מ 2.5 PM ו 718 ק"ג של בנזו(a)פירן ועוד רעלנים מסוכנים (כולל דיוקסינים ופורנים). כך למשל, תשעה קמינים משתווים לפליטת הבנזן בשעה של אסדת לוויתן, כשני גרם לכל קמין בממוצע, (איכות הקמין, סוג העץ ומידת רטיבותו יכולה עוד להגביר את שיעור הפליטה). למרות זאת המשרד להגנת הסביבה לא מחוקק תקנות שימנעו את היווצרות מפגעי הבריאות.

המשרד להגנת הסביבה לא צריך לחוקק חוקים, המאפשרים מניעה של מטרדי קמיני העץ, כאלו יש ובשפע, חוק העונשין (המפורט בהמשך), חוק מניעת מפגעים, פקודת בריאות העם משנת 1940, ואפילו חוק אוויר נקי. הוא נדרש לקבוע תקנות מחייבות, בדומה להיתר למפעלים ואפילו לרישוי כלי רכב. הדעת אינה תופסת כיצד רכב המזהם הרבה פחות מקמין צריך לעבור טסט בכל שנה ואילו קמין שהינו סטטי ופוגע בבריאות באופן משמעותי לא צריך לעבור מבחן שנתי. בארץ נאסר שימוש במזוט ואילו בישראל מותר לשים בקמין כל סוג עץ שבעל הקמין מוצא לנכון – דהיינו רטוב, מעובד, צבוע וכו'.

חוק העונשין קובע כי אסור לגרום למטרדים לציבור גם אם הם מיעוט :
מטרד לציבור א/ 189
215 . (א) העושה מעשה שלא הותר בדין או נמנע מעשות דבר שחובתו לעשות לפי הדין וגורם בכך לציבור פגיעה, סכנה או הטרדה, או מפריע לו, או גורם לו אי נוחות, בשימוש בזכות הרבים, הרי זה מטרד לציבור, ודינו – מאסר שנה אחת. (ב) לענין מטרד לציבור אין הבדל אם האנשים שהמעשה או המחדל נוח להם מרובים על אלה שהוא גורם להם אי נוחות;
זיהום אויר א/ 199
222 . המזהם לרצונו את האוויר ועושה אותו בכך מזיק, בדרך כלל, לבריאותם של בני אדם הגרים או מנהלים עסקים בסביבה, או של העוברים בדרך ציבורית, דינו – מאסר שלוש שנים .
מלאכות פוגעות א/ 200
223 . המקים לצרכו רעש גדול או מפיץ לצרכו ריחות פוגעים או מזיקים, במקום ובנסיבות המטרידים בני אדם מן השימוש בזכות הרבים, דינו – מאסר שנה אחת .

עקרון הזהירות המונעת

עיקרון הזהירות המונעת הוא אחד העקרונות החשובים בתחום קידום בריאות ורפואה מונעת וכן בתחומי הבטיחות למינה. לדוגמה קשה להוכיח את ההשפעות המדוייקות של זיהום אוויר על הבריאות בשל משך הזמן הארוך שלוקח למחלות להתפתח וכן בגלל השפעות רבות וצולבות – אדם אחד נחשף לעשרות ומאות מקורות זיהום וקשה להוכיח מי מהם השפיע עליו. בכל זאת ממחקרים על חשיפה אקוטיות בחיות מעבדה ובעובדים, וכן ממחקרים סטטיסטיים ברור שיש מזהמי אוויר אשר גורמים לסרטן, מחלות ריאה ומחלות לב, ולכן רופאים רבים וגופי רפואה בינלאומיים דוגלים בצמצום הזיהום בלי שיש צורך לחכות למדידות מדוייקות של הנזק הבריאותי.

מובא מאתר אקו ויקי בנושא – עקרון הזהירות המונעת

 זיהום האוויר מסרטן
במקרה של קמיני העץ, יש אלפי מאמרים המוכיחים את הקשר שבין הזיהום שהוא פולט לסיכון חיי האנשים לידו. לא לחינם בבריטניה ייאסר בשנה הבאה למכור עצים בכמויות קטנות למשקי הבית.

הסוכנות העולמית לחקר הסרטן (IARC), קבעה בשנת 2013 שזיהום אוויר חוץ מבני והחלקיקים שבו הם מסרטנים. הארגון קבע כי בחומרים מסרטנים אין סף תחתון ממנו אין השפעות בריאותיות.
משרד הבריאות קבע ברשימת החומרים המסרטנים, כי זיהום אוויר והחלקיקים הנשימים הנפלטים ממנו הינם מסרטנים, אבל המשרד שאתה ממונה עליו אינו מפרסם זאת בכלל ובנוגע לקמיני עץ בפרט.

ועדת לוריא שעסקה בקביעת התכנית לצמצום זיהום האוויר במדינת ישראל עבור המשרד להגנ"ס, קבעה: "מתברר כי ריכוזי החלקיקים הנשימים-עדינים (PM2.5) בארץ הינם מהגבוהים בעולם, … ריכוזים גבוהים במיוחד נמדדים בעונות המעבר ובחורף … אבק טבעי זה סופח אליו בזמן ההסעה מזהמים אנתרופוגניים המגדילים את השפעותיו השליליות. מקורות אלו לא ניתנים למניעה, … הממוצע השנתי של ריכוזי החלקיקים הנשימים־עדינים שנמדדו בישראל אינו יורד אל מתחת לרמה של 20 מיקרוגרם למטר מעוקב".
הוועדה גם המליצה: "חסרון גדול נוסף של העץ כדלק להסקה הוא שאין כל אפשרות לפקח על סוג העץ הנשרף, על איכותו או מידת נקיונו . … ברור כי במטרה להפחית באזורים מיושבים את פליטות מזהמי האויר החלקיקיים, יש הצדקה להפסיק כליל את שימוש באחים ובתנורים להסקה בעץ" .
המשרד להגנ"ס קיבל את המלצת וועדת לוריא כאשר הם קבעו ערכי יעד גבוהים ל PM2.5 וכללו בערכי אוויר נקי 18 ימי החרגה עקב סופות חול, אבל בחרו להתעלם מההמלצות להפסיק את השימוש בעצים לחימום עקב זיהום האוויר הרב הנגרם מעשן עצים עליו המליצה ועדה. דוח שנתי של המועצה לאיכות הסביבה האירופאי משנת 2016 קובע כי 56% מהחלקיקים באירופה מקורם באמצעי חימום ביתיים על ידי עץ. בארה"ב התמונה עוד מחמירה עד לכדי 80% זיהום אוויר מקמיני העץ בחלק מהמדינות.

וועדת אלמוג שעסקה בקביעת ערכים לחומרים מסרטנים קבעה:

"באשר לחומרים מסרטנים, הנחת העבודה המקובלת היא כי אין סף חשיפה בטוח וכי באופן תאורטי כמות כלשהי של חומר מסרטן, אפילו הקטנה ביותר, עלולה לגרום בעתיד להתפתחותה של מחלה ממארת" .

קיימים אלפי מחקרים מדעיים המוכיחים את הנזק הרב הנגרם מעשן עצים, כולל הקמינים כמובן, כך
שלא ניתן לסתור זאת, הדבר נתמך גם על ידי ארגון הבריאות העולמי. בישראל קיימת חקיקה שנועדה להגן על האזרחים, מאלו היוצרים מפגעי ריח וזיהום אוויר במרחב הפרטי והציבורי,

אבל המשרד להגנ"ס לא קובע תקנות לאכיפת חוקים אלו. המשרד להגנת הסביבה מסתתר מאחורי תקנים.

מכון התקנים קבע כי אין הוא הרגולטור ולכן ירד הסעיף של מרחק 10 מ' של הארובה מבתי שכנים בחלק 2 של תקן 1368, אשר נקבע באישור המשרד להגנ"ס.
חלק 3 של אותו תקן נקבע ביוזמת המשרד כתקן כרשמי, אבל משרד הכלכלה אינו אוכף אותו בנוגע לקמינים המיוצרים בארץ. התקן גם עומד בסתירה לחוק התקנים, משום שהתקן בארה"ב אליו הוא מוצמד בנוגע לרמת פליטת החלקיקים, עומד ממרץ 2015 על 60% מהרמה המוגדרת בארץ ובמרץ 2020 יהיה מותר למכור בארה"ב ובקנדה רק קמינים העומדים ברמת פליטה שהיא שליש מהתקן הישראלי הנכחי שהינו צמוד אליו. וגם כאן המשרד לא טורח לעדכן את התקן לפי התקן הבינלאומי .
פעילות המשר לשינוי תקן 1368 חלק 1, איננה רלוונטית משתי סיבות עיקריות. הראשונה רמת הזיהום הנפלטת
מקמין עצים תלויה גם באיכות אחזקת התנור, איכות הדלק ובירידת איכות הקמין במהלך הזמן. השנייה
היא שתקנים מחייבים בפועל רק בייבוא מסחרי, כך לדוגמא בארץ מייצרים כיום תנורים שלא נבדקו
בעמידתם בתקן 1368 חלק 3 )הדבר נבדק מול משרד הכלכלה( ומותר לייבא בייבוא אישי קמינים שאינם
עומדים בתקן הרשמי .

שני מסמכים רלוונטיים לקמיני העץ הוציא המשרד להגנת הסביבה, אך הוא אינו עומד מאחוריהם. הראשון הוא נוהל לטיפול במפגעי ריח משנת 2013 והשני הוא מדיניות אגף אוויר באשר להסקה ביתית ושריפת דלקים משנת 2011, את שניהם הוא לא אוכף בנושא קמיני העץ. זאת למרות שמסמך המדיניות קובע "היה והוכח שהפעלת תנור הסקה מהווה מפגע ריח חזק ובלתי סביר בהתאם ל – ״נוהל להגדרת מפגעי ריח״ … יש לפעול בכדי להפסיק את פעילות תנור ההסקה עד אשר מעבדה מוסמכת תאשר את תקינותו, ואת תקינות ארובתו בהתאם לתקן הישראלי… . במידה
ומוצו כלל הפעילויות לעיל והוכח כי הפעלת תנור ההסקה גורמת לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר או מפגע
ריח חזק ובלתי סביר, ניתן להפעיל את סמכויות האכיפה של המשרד מכורח חוק אוויר נקי או החוק
למניעת מפגעים בהתאם, לרבות הגשת צווים מנהליים ומתן קנסות לפי הקבוע בחוק".

.
סעיפים אלו הם אות מתה משום שלא המועצות האזוריות ולא המשרד להגנת הסביבה אוכפים אותם.
מוקד המועצה מפנה למוקד הסביבה ומוקד הסביבה מפנה למוקד הסביב ה וחוזר חלילה.
בג" צ משנות הששים קובע

"ההימנעות מלממש ולהגשים חוק קיים, אינה מדיניות ואינה יכולה להיות
מכל בחינה שהיא; היא רק גורמת לדמורליזציה וגוררת אחריה פריקת עול של כל חוקי המדינה. … את
אשר נתבקש בית־המשפט לצוות על שרי הפנים והבריאות הוא: למלא את החובה שהוטלה עליהם בסעיף
5 לחוק למניעת מפגעים, ולהתקין את התקנות שהוזכרו שם. וזהו, בדיוק נמרץ, צו שבית המשפט רשאי
לתתו… תכליתו של סעיף 5 היתה התקנת תקנות שיהיה בהן מידות ושיעורין, מכניים, פורמליים, קלים
להימדד ולהישקל, כדי שכל אחד מן הציבור יידע מה מותר לו ומה אסור… ובזה כל חשיבותו העצומה. אם
נאמר לעותרים ולשכמותם להשליך את יהבם על כל מיני חוקים אחרים, או על חוק זה גופו, כשהוא
ערטילאי וערום מכל לבוש של תקנות וכללים מעשיים, עושה בי ת המשפט את מלאכת המחוקק פלסתר.
כי כאשר "לית דין״ אזי ״לית דיין״ וההפקרות שהשתררה בשטח זה, תהיה נחלתנו לעולם ועד. … ועל שני
השרים, שר הפנים ושר הבריאות להתקין, בכל המהירות הראויה, כללים לביצוע … ובלבד שהפעולה כולה
תיעשה בכל המהירות הראויה".

סמכויות משרד הבריאות הועברו למשרד להגנת הסביבה כמובן .

לסיכום עשן עצים הוא מזהם אוויר חוץ מבני המפזר חלקיקים זעירים ולכן הוא מסרטן, לסרטן אין סף יעד שמתחתיו הוא בריא, שילוב של זיהום זה יחד עם רמת זיהום הגבוהה בישראל בחורף מחלקיקים מוסעים, מעלה את השאלה מדוע המשרד להגנת הסביבה בוחר להגן, בכך שאינו עושה דבר על מזהמי הסביבה, לעומת כל אלו הסובלים בריאותית מזיהום אוויר זה.