חומרים מסרטנים בקמיני העץ

חלקיקים נשימים 2.5PM –  הם מזהמים הנמצאים בריכוזים גבוהים במדינת ישראל מכח הטבע, אבל קמיני העץ תורמים תרומה גדולה להעלאת שיעורם באוויר כאמור לעיל.

בעוד שערכי אוויר נקי מגדירים זיהום אוויר מסוכן כאשר רמת החלקיקים הנשימים  מגיע 37.5 מיקרו גרם (0.0000375 גרם) קמין תקני בו משתמשים בעץ יבש פולט בשעה 7.5 גרם ובערב הוא מגיע ל45 גרם של חלקיקים נשימים מסרטנים.

חלקיקים אלו שייכים לקבוצה 1 (סרטן ודאי) בהתאם לקביעות סוכנות חקר הסרטן העולמית שליד ארגון הבריאות העולמי. קביעה זו מקובלת על ידי משרד הבריאות. ניתן לראות כי גם המשרד להגנת הסביבה מכיר בסיכונים הגלומים החלקיקים הנשימים, כפי שמצוין בציטוט ממסמך "התכנית הלאומית לצמצום ומניעת זיהום אוויר" (במבוא עמ' 2), שכמובן לא כוללת קמיני עץ עקב התעלמות המשרד להגנת הסביבה שנמנע מלהכריז עליהם באופן רשמי כמסרטנים.

"מבחינה בריאותית, אין סף בטוח בחשיפה נשימתית לחומר חלקיקי באוויר. סקרים אפידמיולוגים רבים, מראים כי חשיפה נשימתית קצרת מועד ל- PM2.5 עלולה לגרום, בתוך מספר שעות עד ימים אחדים, לעלייה בתמותה על רקע קרדיו-וסקולרי ורקע נשימתי. חשיפה נשימתית ארוכת טווח ל- PM2.5 מעלה את הסיכון לתמותה ולתחלואה לרמה גבוהה יותר מזו של חשיפה קצרת טווח. חשיפה זו מתבטאת מעבר להשפעה הישירה על מערכות לב וריאות גם בפגיעה מערכתית, של מנגנוני התאים השונים של הגוף עם השפעה על מערכת החיסון, ובהאצה של התפתחותם של תופעות בריאות נוספות(סרטן הריאות ועוד).

חלקיקי PM10 חודרים למערכת הנשימה אולם נעצרים בחלקיה העליונים ועלולים לגרום באזורים אלו השפעות בריאותיות שליליות בעוד שחלקיקי PM2.5 חודרים לעומק הריאות."

בתכנית הלאומית בעמ' 100,  נכתב כי החלקיקים  משפיעים בריאותית כך:

"במסגרת התחשיב הכמותי של ההשפעות הבריאותיות נכללו שבע השפעות בריאותיות להן נמצאו עדויות מבוססות לגבי העלייה בשיעורן לאחר חשיפה לריכוזי חלקיקים גבוהים:

תמותה כרונית כתוצאה של חשיפה ממושכת (PM2.5)

תמותה כתוצאה מסרטן ריאות (PM2.5)

תמותה כתוצאה ממחלות לב איסכמית (PM2.5)

תמותה אקוטית(כתוצאה מחשיפה זמנית לריכוזים גבוהים (PM10)

אשפוזים במחלקות לב וכלי דם (PM10)

אשפוזים במחלקות נשימה (PM10)

אסטמה בילדים  (PM10)"

במחקר שערך ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו יחד עם שני רופאים נוספים מהמשרד, הם מכירים בהשפעות השליליות הנובעות מזיהום אוויר מחלקיקים בקוטר הקטן מ 2.5PM. הם כללו במחקר את ההשפעות הבאות: זיהומים חריפים בדרכי הנשימה התחתונות (ברונכיטיס), אסתמה, מחלות כלי דם, אי ספיקת לב, מחלת ריאות חסימתית כרונית [COPD], סוכרת, מחלת לב איסכמית, סרטן ריאות, משקל נמוך בלידה, מחלה נשימתית ושבץ. כמו גם את השימוש בשירותי בריאות כולל עקב הפרעות עצביות-ניווניות.

דר' לבנה קורדובה מהמשרד להגנת הסביבה קובעת כי:

"הגישה הבריאותית המקובלת כיום היא שאין סף בטוח בחשיפה נשימתית לחומר חלקיקי באוויר. התקינה העולמית, המתייחסת לחלקיקים נשימים עדינים PM2.5׳ אינה באה להגן באופן מלא על האוכלוסייה הכללית מפני תופעות לוואי מזיקות לבריאות. היא מכוונת למיזעור הנזקים הבריאותיים הנגרמים עקב חשיפה ל־.PM2.5.

סקרים אפידמיולוגים רבים, ממדינות מערביות שונות ומטה־אנליזות עדכניות שפורסמו על ידי ארגון הבריאות העולמי1, ה־ EPA האמריקאי2, ה־ 3American Heart Association ורבים אחרים מראים כי חשיפה נשימתית קצרת מועד עלולה לגרום, בתוך מספר שעות עד ימים אחדים, לעלייה באחוזי התמותה.

עלייה יממתית של 10 µgr/m3 בריכוז הסביבתי של PM2.5 עלולה לגרום לתוספת תמותה מכל הסיבות (all-cause mortality) של כ־ 0.95%, תוספת על רקע קרדיו-וסקולרי של % 0.94 ותוספת על רקע נשימתי של כ-1.58%.

סקרים אפידמיולוגים נוספים מצביעים גם על עלייה באחוזי תחלואה על רקע קרדיו־וסקולרי ונשימתי באוכלוסיות רגישות, שבאה לידי ביטוי בפרמטרים הבאים: איסכמיה של שריר הלב; אוטם שריר הלב ואי־ ספיקת לב; הפרעות קצב לב; אירועים וסקולריים מוחיים; שיעול; קוצר נשימה; לחץ בחזה,־ נזלת; ליחה; זיהומים נילווים של דרכי הנשימה והחמרה של אסטמה.

רוב המחקרים תומכים הדעה כי חשיפה נשימתית ארוכת טווח ל־ PM2.5 מעלה את הסיכון לתמותה ולתחלואה לרמה גבוהה יותר מזה של חשיפה קצרת טווח. עלייה של 10 µgr/m3 בריכוז של PM2.5, עלולה לגרום לתוספת תמותה מכל הסיבות של כ־ 9.55% , תוספת תמותה על רקע קרדיו־וסקולרי של כ־24%, תוספת תמותה על רקע מחלת לב איסכמית של כ־ 27%, ומחלות לב-ריאה כ- 16%"

אם כן, מפתיע שלאור ההשפעות החמורות של קמיני העץ בפליטת חלקיקים המצטרפים לערכי הרקע הגבוהים בישראל ממילא, אשר המשרד מכיר אותם, הוא לא מצא לנכון לפעול על מנת להפסיק סיכון בריאותי זה של קמיני העץ.

בנזן – הוא תערובת ארומטית מסרטנת. הריח המתוק הנפלט בעת בעירת עצים משויך לבנזן. "בתכנית הלאומית" נכתב כך:

"בנזן(Benzene) הינה תרכובת ארומטית השייכת למשפחת התרכובות האורגניות הנדיפות. הבנזן הוכח כמסרטן ודאי לבני אדם

חשיפה אקוטית לבנזן יכולה לגרום לגירויים של האף והגרון וכן לקריסת מערכת העצבים המרכזית. בחשיפה קצרת טווח, בנזן יכול לגרום לדיכוי של מערכת העצבים המרכזית (סחרחורת, כאבי ראש, בחילה, ואף עד איבוד הכרה ומוות ברמות חשיפה גבוהות). בחשיפה ארוכת טווח עיקר השפעתו של בנזן הינה על מח העצם באופן שיכול להביא לדיכוי ייצור תאי דם ולאנמיה. חשיפה ארוכת טווח ברמות גבוהות יכולה לגרום ללויקמיה. לבנזן לא קיים ״ערך בטוח״ כריכוז נמוך באוויר אשר חשיפה אליו אינה צפויה לגרום להשפעות שליליות על הבריאות התכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר, מבוא עמ' 2

פורמלדהיד –הוא גז דליק, חסר צבע ובעל ריח חריף, לאחר פליטתו לאוויר, פורמלדהיד משתתף גם בתהליכים כימיים המעלים באוויר את ריכוזי האוזון – מזהם אוויר נוסף בעל השפעה בריאותית שלילית. הפורמלדהיד הוא חומר מסרטן השייך לקבוצה 1 (סרטן ודאי),  שלא נכלל ב"תכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר" אבל הוא מזהם מסרטן הנפלט בכמויות גדולות מקמיני העצים.  במסמך של הכנסת העוסק בפליטות פורמלדהיד בעתלית נכתב כי:

"חשיפת יתר לחומר הפורמלדהיד עלולה לגרום לסרטן מסוגים שונים, ובעיקר לסרטן הקשור למערכת הנשימה (סרטן הריאות, סרטן לרינקס הגרון וסרטן במערות האף), וכן ללוקמיה או לסרטן בכליה. … התפתחות סרטן כתוצאה מחשיפה לפורמלדהיד יכולה להתרחש 10  40-שנים לאחר החשיפה." מסמך של הכנסת

דר' לבנה קורודבה מהמשרד להגנת הסביבה כותבת  בנוגע לפורמלדהיד כך:

בשנת 2006 סווג הפורמאלדהיד ע״י ארגון הבריאות העולמי לחקר הסרטן IARC כחומר מסרטן לבני אדם וסווג בקבוצה 1. המשמעות היא שלפורמאלדהיד יש את הפוטנציאל הביולוגי לגרום לסרטן בבני אדם ובחיות מעבדה. הפוטנציאל הקרצינוגני הוכח במחקרים אפידמיולוגיים שבהם נמצא קשר סיבתי בין חשיפה נשימתית לפורמאלדהיד בעובדי תעשייה כימית לבין עלייה בשכיחות של סרטני דרכי הנשימה העליונות.

לעומת זאת, הערכת סיכונים עדכנית של ה־ EPA האמריקאי(כרגע, בסטטוס של טיוטא לפני בדיקה של המועצה הלאומית למדעים של ארהייב) מתייחסת לחשיפה נשימתית לפורמאלדהיד בחומרה רבה יותר. הערכת סיכונים זו מתבססת על ההנחה שאין סף בטוח לפורמאלדהיד. קישור למסמך עמ' 32, המסמך הוא חלק מהמאבק במפחמות – הדומה הוא שבשני המקרים מדובר בעשן עצים.

 

פחמימנים ארומטיים טבעתיים  – תקציר המידע בפסקה זו, מבוסס על מסמך משותף של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. ההמלצות בתקציר זה הינן להימנע משהיה באזורים בהם יש עשן. זכות זו לא ניתנת למבקש שביתו נמצא בחודשי החורף בתוך עשן בשעות הפעלת הקמינים. המסמך קובע כי פחמימנים ארומטיים טבעתיים נוצרים כתוצאה  משריפה לא מלאה,  ולכן יש לראות בו מפגע המחייב השבתה וזאת בהתאם לפקודת בריאות העם סעיף 53. (יא).

"הנם קבוצה של מעל 100 כימיקלים שונים שנוצרים בעקבות שריפה לא מלאה … בדרך כלל ימצאו PAHs בסביבה כתערובת חומרים ולא כחומר בודד.  דרך החשיפה העיקרית עבור כלל האוכלוסייה הנה בנשימה של PAHs הנמצאים באוויר או נשימה של PAHs הספוחים לחלקיקים באוויר. המקורות לחשיפה כוללים: מפעלים השורפים דלקים, עשן סיגריות (עישון אקטיבי ועישון פסיבי), פליטות מכלי רכב, סלילת כבישי אספלט, שריפות טבעיות, שריפות חקלאיות, וקמיני עץ.

חלק מהPAHs- ידועים כמסרטנים וודאיים, אחרים חשודים כמסרטנים. חשיפה נשימתית עלולה לגרום לסרטן ראות, … כמו כן נמצא שחשיפה ל PAHs בבעלי-חיים במהלך ההיריון מעלה את הסיכון למומים מולדים ומשקל לידה נמוך. חשיפה קצרת מועד וחשיפה כרונית (לאורך שנים)
דווחה כפוגעת במערכת החיסונית. מאחר ו-PAHs נמצאים בכל הסביבה, קשה להימנע מחשיפה אליהם. עם זאת, ניתן להקטין משמעותית את החשיפה על-ידי הימנעות מהגעה לאזורים מסוימים בהם ריכוזים גבוהים של PAHs ועל-ידי שינויים באורח החיים ובפעילויות הפנאי. להלן צעדים שיביאו לצמצום החשיפה מPAHs:

  • אין לעשן ובמיוחד בתוך הבית, בחללים סגורים ובקרבת אוכלוסיות רגישות כגון: נשים בהריון, ילדים וקשישים.
  • הפחיתו את שהותכם בקרבת עשן ממדורות עץ וממנגלים.
  • בבחירת אופן חימום הבית, העדיפו דלק או גז על פני עץ והפחיתו את שהותכם בחדרים בהם מתבצע חימום באמצעות קמיני עץ.

בנזואפירן – כמות רבה של בנזו א פירן נפלטת מקמיני העץ. חומר זה הינו מסרטן השייך לקבוצה 1 – מסרטן ודאי, נחשב כמבשר של הימצאות פחמימנים ארומטיים טבעתיים באוויר. הוא אחד החומרים היחידים שניתן למצוא שיוך שלהם לקמיני עץ באתר של המשרד להגנת הסביבה. חשיפה לחומר זה אפשרית באמצעות נשימה, בליה ודרך העור. החומר הינו מסרטן, יכול לגרום לבעיות פוריות, גירוי בעור,  ומעל לכל הוא מצטבר ברקמות החיות של אלו שנחשפו אליו. תקציר זה לקוח מאתר המשרד להגנת הסביבה:

  • המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת בנזו א פירן: שריפה לא מושלמת בתהליכי שריפת פחם ועץ ביתיים, ייצור אלומיניום, שריפת צמיגים, ייצור אספלט ודוודים תעשייתיים.
  • מקורות פליטה נוספים: כלי רכב וסיגריות. …

השפעה על הסביבה

  • ההשפעה הסביבתית החמורה ביותר של בנזו א פירן היא נטייתו להצטבר ברקמות החיות של האורגניזימים שנחשפו אליו. …
  • בנזו א פירן הוא חלק מקבוצת המזהמים האורגנים העמידים (POPs) וככזה אינו מתפרק ונשאר בסביבה לאורך זמן. קישור לאתר

דיוקסינים ופוראנים – (מבוסס על נתונים מאתר משרד הבריאות) הינו שם כללי המשמש עבור משפחת חומרים בעלי מאפיינים מבניים וכימיים משותפים, מזהמי סביבה יציבים מאוד. דיוקסינים הינן תרכובות רעילות מאוד העלולות לגרום לפגיעה בהתפתחות העובר ובמערכת הרבייה, במערכת החיסונית, הפרעה למערכת ההורמונלית ואף לסרטן. דיוקסינים הינם מזהמים סביבתיים המשתייכים ל"מועדון המזהמים" – קבוצה של חומרים כימיים מסוכנים שידועים כמזהמים אורגנים עמידים. מחקרים הראו כי הדיוקסינים פוגעים במספר איברים ומערכות. הדיוקסינים חודרים לגוף האדם ונשארים לאורך זמן רב, תודות ליכולתם להתמוסס בשומן וליציבותם הכימית הגבוהה. זמן מחצית החיים שלהם בגוף מוערך בכ-7 עד 12 שנים. דיוקסינים הינם מוצרי לוואי של תהליכים תעשייתים, אולם הם נוצרים גם בתהליכים טבעיים כגון התפרצות וולקנית ושריפת יערות. תרכובות אלו הינן תוצרי לוואי בלתי רצויים כאשר תהליכי חימום יוצרים תרכובות אורגניות המכילות כלור.  חשיפה קצרה של האדם לרמה גבוהה של דיוקסינים עלולה לגרום לפגיעות בעור כמו פצעי אקנה, כתמים כהים על העור ושינוי בתפקודי כבד. חשיפה ממושכת קשורה להחלשה של המערכת האימיונולוגית, השפעה על התפתחות מערכת העצבים, פגיעה במערכת ההורמונלית ובתפקודי פוריות. חשיפה כרונית של חיות לדיוקסינים הביאה לכמה סוגים של סרטן.

עקב תהליכי שריפה לא מלאים, פולטים גם קמיני העץ רעלנים מסוכנים אלו. הציטוט המצורף מדגיש את רמת הזיהום העולה מרעלנים אלו עקב שימוש בעץ לח.

There is evidence in the literature to associate dioxin concentrations in the low-level atmosphere to the domestic burning of coal and wood. Lohmann et al (2000) estimated that 25% of the dioxin levels in winter in two villages in north England were attributed to the households burning coal and wood. This is consistent with studies from Slovakia and Poland (Stenhouse et al, 1998), in which the seasonality of dioxin concentrations indicated a significant contribution from domestic solid fuel combustion. Combustion of solid fuel is clearly a candidate source of dioxin releases to atmosphere. Conditions in a range of appliances used in the domestic sector are conducive to dioxin formation. Domestic combustion also results in solids (ash) with measurable dioxin concentrations. …. Furthermore, the individual contributions from wood and coal-based combustion to the totals released are not known to any level of accuracy, especially under the conditions at which households operate their appliances and use their fuels. In particular, burning of wet fuel and, for wood, this includes unseasoned logs, will prolong the low temperature “stewing” of the fuel on the fire, and likely give rise to higher levels of dioxins. link p. a 2.20

סקר מצאי דיוקסינים של  המשרד להגנת הסביבה משנת 2005, קובע כי בישראל נפלטים דיוקסינים עקב חימום ביתי באמצעות עץ בהיקף שווה כמעט להיקף זיהום האוויר מקמיני סולר ונפט הנפוצים הרבה יותר מקמיני העץ. קישור לאתר עמודים 57-58.