זיהום אוויר הוא תערובת של חומרים (גזים, מוצקים, נוזלים) טבעיים ומעשי ידי אדם שאנו נושמים. המחולקים לשני תחומים עקרוניים: זיהום אוויר חוץ מבני וזהום אוויר תוך מבני. זיהום אוויר חוץ מבני כולל: חלקיקים זעירים, גזים רעילים, אוזון בקרבת הקרקע (תצורה אקטיבית של חמצן המהווה מרכיב מרכזי בסמוג עירוני. זיהום אוויר חוץ מבני יכול לחדור למבנים גם בתצורתו המוצקה, עקב גודלם הזעיר של החלקיקים הזעירים והנשימים גם כאשר כל הפתחים סגורים.

ארגון הבריאות העולמי קבע בשנת 2013 שזיהום אוויר חוץ מבני והחלקיקים שבו הם מסרטנים. הארגון שישראל חברה בו, קובע כי גם לריכוזים נמוכים ביותר של חלקיקים מזהמים יש השפעות בריאותיות ולכן אין סף תחתון ממנו אין השפעות בריאותיות כתוצאה מחלקיקים אלו. ולכן הוא ממליץ להגיע לערכים הנמוכים ביותר האפשריים.

קישור להצהרה של ארגון הבריאות העולמי

משרד הבריאות מכיר בכך שזיהום אוויר מסרטן, אבל המשרד להגנת הסביבה לא מקבל קביעה זו, אחרת איך ניתן היה להסביר לתושבים  בחיפה, שהסרטן אינו קשור לזיהום אוויר

משרד הבריאות הכיר בזיהום האוויר ובחלקיקים הנשימים שבו כמסרטנים. בישראל זיהום האוויר מחלקיקים זעירים ונשימים הוא גבוה, כתוצאה ממיקומנו במזרח התיכון. עקב שקעים בים התיכון מגיע למדינת ישראל זיהום אוויר וחלקיקים ממדבר סהרה לדוגמא, רק שבדרך סופח אליו האוויר גם את האוויר המזוהם מקהיר.

מתי האוויר יותר מזוהם בישראל בקיץ או בחורף?

השאלה היא חשובה, כשאנו באים לבחון את תרומת קמיני העץ לזיהום האוויר. אז לידיעתכם האוויר בישראל מזוהם יותר בחורף מאשר בקיץ ללא תרומת קמיני העץ. דהיינו קמיני העץ תורמים לזיהום האוויר בנוסף לזיהום האוויר הגבוה במילא.

בשנת 2006 ישבה ועדת אלמוג לדון  בערכי ייחוס של חומרים מסרטנים. הוועדה קבעה כי בחומרים מסרטנים אין רמת סף:

"באשר לחומרים מסרטנים, הנחת העבודה המקובלת היא כי אין סף חשיפה בטוח וכי באופן תיאורטי כמות כלשהי של חומר מסרטן, אפילו הקטנה ביותר, עלולה לגרום בעתיד להתפתחותה של מחלה ממארת". – קישור לסיכום הוועדה

המשרד להגנת הסביבה לא מפרסם לציבור ומתריע שזיהום אוויר בכלל וקמיני עץ בפרט הם מזהמים ומסרטני

במסגרת הקמת האתר איתרנו שתי עבודות מחקר שבחנו את הקשרי זיהום אוויר ומזג אוויר, שהוגשו למשרד להגנת הסביבה או לקודמו המשרד לאיכות הסביבה. למותר לציין כי שיקולים אלו אינם נכללים בהפעלת הקמינים:

  • בחינת הקשר בין התנאים הסינופטיים ורמות זיהום אוויר מתחמוצות חנקן באזור תל-אביב, דר' הדס סערוני,  אוניברסיטת תל אביב – מאמר תנאים סינופטיים
  • קביעת ריכוזי רקע של חלקיקי PM2.5 באטמוספרה של ישראל   ואפיון הרכבם של החלקיקים הטבעיים לעומת המלאכותיים, דר' יגאל אראל – אראל מחקר חלקיקים

 

קבוצות סיכון

כל בני האדם נתונים לסיכון בריאותי כאשר הם נאלצים לנשום אוויר מזוהם, אך חלקם נמצא בסיכון רב יותר מאחרים

ילדים

  1. ילדים ונערים נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יותר מאשר מבוגרים כיוון שהם מבלים חלק גדול מזמנם מחוץ לבית בנוכחות מזהמים
  2. ילדים שואפים יותר אוויר לקילוגרם גוף מאשר מבוגרים ולכן, למעשה, הם שואפים גם יותר מזהמים. כמו כן קיימת סבירות נמוכה שילד יהיה מודע לתסמינים הנובעים מהשפעת המזהמים, כגון לחץ בבית החזה
  3. ילדים גם יכולים להיות רגישים להיחלשות המערכת החיסונית הנגרמת במיוחד בעקבות חשיפה לחנקן דו-חמצני העלולה להפחית את יכולתו של הגוף להתנגד לזיהומים בדרכי הנשימה
  4. גם הקבוצה הצעירה ביותר באוכלוסייה, אלה שעדיין לא נולדו, נמצאים בסכנה. כל אירוע שבו נמנע מהאם חמצן בכמות מספקת, פוגע בעובר ועלול לגרום לנזק התפתחותי קשה

קשישים 

המבוגרים ביותר באוכלוסייה חלשים יותר, פגיעים יותר וגופם פחות עמיד לזיהומים מאשר בצעירותם.

  1. מזהמי האוויר מפחיתים את כוחם והתנגדותם וכך מגבירים את רגישותם לחלות בשפעת ודלקת ראות
  2.  קשישים נוטים לסבול מדרגות מסוימות של מחלות נשימתיות כרוניות או בעיות לב, אשר עלולות להחמיר בהשפעת גירוי ממזהמי אוויר, הפחתה בכמות החמצן, או מועקה אחרת של הראות או מערכת הדם

אנשים העוסקים בפעילות גופנית
ידוע כי פעילות גופנית היא בריאה, מחזקת את השרירים, משפרת את מחזור הדם ומביאה את מערכת הלב והראות לתפקוד אופטימלי. אנו לומדים להגביר את קצב הלב שלנו, לנשום עמוק יותר, ולכן גם לשאוף כמויות גדולות יותר של מזהמי אוויר.

אנו גם נושמים הרבה יותר דרך הפה כאשר אנו מבצעים פעילות גופנית נמרצת ובכך עוקפים את המסננים הטבעיים הקיימים באפנו, המגנים עלינו מפני שאיפת חומר חלקיקי.

רוכבי אופניים ואצנים העוסקים בפעילות ספורטיבית אינטנסיבית באופן קבוע בתוך ומסביב לערים, נחשפים לרמות גבוהות מאד של אוזון ומהווים ככל הנראה את קבוצת הסיכון הגדולה ביותר בחשיפה למזהם זה.

חולי אסטמה
דרכי הנשימה של חולי אסתמה הן מודלקות והיפראקטיביות. התקפה גורמת לחולה הצרה של כלי הנשימה עד כדי חסימתם בליווי של ליחה סמיכה.

חולי אסתמה סובלים מהתקפי חנק אותם מחוללים מגוון של חומרים, כגון עשן סיגריות, אבקנים, פרוות בעלי חיים, חומרים נדיפים ביתיים ותעשייתיים וכמובן, מזהמי אוויר.

אנשים הסובלים ממחסור בחמצן
אנשים הסובלים ממחלות לב, מהצרה או מחסימה של כלי הדם מסיבות שונות, מקבלים אספקת חמצן מופחתת לאברי הגוף. מחלות נשימתיות שונות, למעט אסתמה, גורמות אף הן  לאותה תופעה, במקרה זה בשל תפקוד לקוי של הראות.

קבוצות אוכלוסייה אלה עלולות לסבול יותר מאחרים מחשיפה לריכוזי פחמן חד-חמצני, המתחבר עם ההמוגלובין במערכת הדם ומונע אספקה יעילה של חמצן לכל הגוף.

 
התנהגות מומלצת בעת זיהום אוויר גבוה
בימים של זיהום אוויר גבוה מאוד

המלצה לחולי לב וריאות, קשישים, ילדים ונשים בהריון: מומלץ להימנע משהייה ממושכת בחוץ, שלא לצורך. לדוגמא: מומלץ לא לצאת לטיול רגלי בחוץ ולקניות בשווקים הפתוחים. אך יחד עם זאת אפשר ללכת לעבודה, לבית הספר, למועדון החברים ולקופות החולים.

המלצה לכלל האוכלוסייה היא להימנע מפעילות גופנית מאומצת ממושכת בחוץ. לדוגמא: להימנע מריצות, משחקי כדור למיניהם (כדורגל, כדורסל, טניס ואחרים), רכיבה מאומצת על אופניים, הליכה מאומצת או הליכה ממושכת בעלייה.

 
מזהמי אוויר נפוצים והשפעתם על הבריאות
להלן חומרים מזהמים הנפלטים מקמיני העץ – המידע הוא של המדענים הראשיים במשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.
לחיצה על הסמלים תפתח את דף המידע בפורמטט PDF/
 



אסור לאפשר שימוש בקמיני עץ משום שבישראל כבר יש זיהום אוויר גבוה מאוד !!!!

מדינת ישראל מוקפת במדבריות ולכן זיהום האוויר בה  גבוה כפי שניתן לראות במפה המצורפת משמאל.  זיהום זה גבוה בעיקר בחורף, כפי שתוכלו לקרוא בהמשך הדף. ארגון הבריאות העולמי קובע כי הסף השנתי המומלץ הוא 10 מיקרוגרם למ"ק למרות שכפי שוועדת אלמוג קובעת אין סף לסכנה הבריאותית מחומרים מסרטנים.

תוכלו לראות כי אין במדינת ישראל מקום שמגיע לערך זה וזאת ללא קמיני העץ הפולטים כל אחד לפי התקן (פיקציה) 7.5 גרם בשעה וזאת לעומת המדידות המבוטאות במיקרוגרם דהיינו:

0.000010 גרם בממוצע יומי. כך שזיהום האוויר מהקמין מפזר בגובה נמוך המון חלקיקים נשימים