ההיסטוריה של התעלמות המשרד
ההיסטוריה של התעלמות המשרד להגנת הסביבה מקמיני העץ
בשנת 1983 פורסם מאמר בעיתון השירות לשמירת איכות הסביבה הלא הוא המשרד להגנת הסביבה כיום – ה"ביוספירה", ע"י עובדי השירות להגנת הסביבה, רן לוי וזאב וולפסון, כך:
"השימוש בעץ להסקה ביתית בישראל הוא עובדה קיימת בעיקר בבתים פרטיים. באזור ההר שהוא קר יותר, התופעה נמצאת בתהליך של התרחבות, בעיקר באותן שכונות בהן מרובים הבתים הפרטיים. השימוש בעץ להסקה משתלם לבעליו מבחינה כלכלית, אך מבחינת זיהום אוויר יש לתופעה היבטים שליליים מובהקים – ריכוזי המזהמים גבוהים פי כמה יותר מאלה הנוצרים מסוגי דלק אחרים. מבין המזהמים בולטים במיוחד הגזים הרעילים כגון פחמן חד חמצני ובנזופירן וכן חלקיקים מוצקים. כמו כן ישנה השפעה שלילית על הסביבה – כריתה פראית של עצים, תובלה התופסת נפח גדול, אכסון וכדומה." קישור למאמר
בשנת 1987, נכתב בעיתון הביוספירה, ע"י ד"ר מיכאל גרבר לשעבר ר' אגף איכות אוויר בשירות שמירת איכות הסביבה, כך:
"מטרדים סביבתיים הנגרמים מהסקה בעץ מהווים בעיה כבדה בעולם כולו וגם בארץ. הבעיה העיקרית של שריפת עץ הוא הקושי להבטיח את איכותו ואחידותו של העץ המשמש כדלק. עץ מאיכות ירודה אינו בוער טוב וגורם לפליטות כבדות. עיקר הפליטות הן פחמן חד חמצני, חומר חלקיקי ועשן, ובנזו-אלפא-פירן החשוד כחומר מסרטן. עץ מכיל שיעור גופרית נמוך יחסית ולכן פליטת גופרית דו חמצנית לאוויר הן קטנות." קישור למאמר
בשנת 1991, נכתב בעיתון הביוספירה על ידי ירוחם לקרץ, מייסד ומנהל איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל, כך:
"תנורי העץ פולטים את גזי השריפה וחלקיקי האפר דרך הארובה. כיוון שאין כללים, יכולה הארובה להיות מופנית ישר לחלונו של השכן שגר מעליה. … בשנים האחרונות ניתן לחוש גם בחדרה את ריח שריפת העץ מתנורים וכבר היום יש תלונות לא מעטות על תנורי עץ המהווים מטרד. בישראל שבה אין מודעות, ואין מסורת של טיפול בתנורי עץ, אין גם תקן לתנורים כאלה, לרמת יעילותם, להתאמתם, ולהתקנת ארובה שלא תהווה מפגע. בארצות-הברית קיימים תקנים מפורטים לגבי תנורי עץ, לגבי יעילותם ולגבי כמות החלקיקים שמותר לחם לפלוט. בתנורי העץ החדשים (כבר מספר שנים) מותקנים קטליזטורים (ציוד המותקן בארובות התנור), שמגדילים את יעילות השריפה ומונעים פליטת חלקיקים. לאחרונה ננקטו צעדים נוספים במספר מקומות בארה״ב ובאירופה בנושא תנורי העץ. נתקבלו החלטות לחקיקה והתקנת תקנות בדבר, האיסור לשריפת עצים בתנורי עץ. במקומות רבים נתקל הנושא בקשיים אך המודעות לנושא עלתה. בדנבר שבקולורדו הגיעו לפשרה שלפיה בתים חדשים ודירות הנמסרות לדיירים חדשים או המחליפות בעלים, יסבו את תנורי העץ לגז וחשמל. בישראל לא נעשה בשטח זה דבר. איגוד ערים חדרה העלה כבר לפני למעלה מחמש שנים את הבעיה בפני אנשי איכות הסביבה ובפני ראש עיריית חדרה". קישור למאמר
במרץ 2011, המליצה וועדת מומחים, של המשרד להגנת הסביבה לאסור הפעלת קמינים:
"עם עליית מחירי הדלקים הפחמניים בעולם לפני למעלה משלושים שנה, הפך השימוש בעץ כחומר דלק לחימום בתים לפופולרי מאד, בעיקר בכמה ממדינות ארה"ב , אירופה ובמידה מסיימת גם בארץ. בגלל כמויות הזהום הגדולות הנפלטות מתנורי עץ וכן הארובות הנמוכות דרכם נפלט הזהום לאויר, עלולים תנורי העץ לגרום למפגעים סביבתיים קשים. אי לכך ממליצה הועדה להגביל את השימוש בעצים כחומר הסקה בבתי מגורים (ראו המלצה 7.10)".
להלן ההמלצה:
"7.10 לעודד את השימוש בדלקים נקיים לחימום ביתי (גפ"ם , נפט וסולר תחבורתי, במקום הסולר המשווק כיום בישראל) במקביל לעודד את המעבר לאנרגיות מתחדשות (בעיקר אנרגיה סולארית ורוח) ולאסור את השימוש בפחם ועצים לחימום ביתי ." קישור לדוח הוועדה
ביוני 2011, פורסם מסמך מדיניות אגף אוויר באשר להסקה ביתית בשריפת דלקים. מסמך זה אינו תקנה. במסמך נכתב:
בעונת החורף מקבל המשרד להגנת הסביבה (להלן- המשרד) תלונות רבות עקב מטרדים הנגרמים מהפעלת תנורי הסקה דירתית ובעיקר מהפעלת תנורי הסקה בעץ.
לאחרונה נערכה עבודה לבחינה ועדכון של מדיניות המשרד בנוגע לצמצום מפגעי זיהום אוויר מהפעלת תנורי הסקה דירתית בכלל והסקה בעץ בפרט. מטרתו של מסמך זה היא להציג את מדיניות המשרד בנושא ולשמש מסמך מנחה לכל הגורמים הנוגעים בדבר לרבות המשרד, רשויות מקומיות, איגודי ערים ועדות תכנון ובנייה. קישור למסמך
המסמך לא מכיל אזכור להמלצת וועדת המומחים שנמסרו במרץ אותה שנה למשרד להגנת הסביבה.